חשיבות ההתמודדות עם תהליכי פרידה מההריון
לקראת בוא הלידה נשים הריוניות רבות נמצאות בקדחת של הכנות, קינון וארגון : סגירת הקצוות בעבודה, הכנת הבית לרך הנולד, עריכת סקרי שוק לגבי מוצרים לחדר ולתינוק. בתוך העשייה הזו, נשים אינן מקדישות תשומת לב, בזוגיות או עם חברות, להתמודדות עם נושא הפרידה מהתהליך ההריוני והכניסה להורות חדשה. עובדה זו יכולה להקשות על תהליך הלידה, על קבלה והפנמה של הרך מיד לאחר הלידה, על הזוגיות כהורים, על חזרה לעבודה. כמו גם, יכולה להוות גורם מאיץ לדיכאון וחוסר משאבים להתמודדויות חדשות.
מניסיוני הקליני מצאתי מחד, שרוב הנשים ההריוניות אינן אוהבות את ההתעסקות בנושא הפרידה ההולכת ומתקרבת ומנסות להדחיק אותה כמה שאפשר. כשנושא הפרידה עולה הן מרפרפות, הודפות ומתנגדות. מאידך, כחודשיים עד שנה אחרי הלידה, כשבטיפול עולה נושא הפרידה שוב, לדוגמה כשהן לקראת הפרידה (או ההפרדה) הראשונה מהילד שלהן הן מספרות, לעיתים בחיוך נבוך, על ההצלה או התמיכה הרבה שמרחב הפרידה נתן להן.
לפני כשנה וחצי הגיעה אליי מטופלת שנמצאת בהריון בשבוע ה- 10. לאורך כל הטיפול עד הלידה חזרה ואמרה "אני לא מבינה מה אני עושה כאן?". לאחר הלידה היא הגיעה עם תובנות עמוקות לגבי שאלה זו. התובנה העיקרית הייתה הפרידה וההתעסקות עימה. מכיוון שהסכימה להיות בנוכחות של הכאב ושאר התחושות של הפרידה, כלומר היא סיפרה כי לפני הלידה חוותה קושי גדול בגין הוויתור (למשך חופשת הלידה) על התפקיד הבכיר אותו היא עושה, או למסור אותו למישהו אחר, לערוך חפיפה למישהו אחר ועוד. התמודדות אמיתית עם פרידה זו אפשרה לה לפגוש את התפקיד החדש שלה, אמא, יותר בקבלה ועם פחות חששות מאי הוודאות, משעמום, מתחושת חוסר ערך ועוד.
אפרוש ארבעה אספקטים אשר נפגעים כשהאישה לא מתמודדת עם פרידה בתהליך ההריוני. אני רואה בהם שלבים חיוניים שכל אישה צריכה לעבור והמייצגים את מעגל החיים- הריון, חיים לפני ילדים, הלידה ואחרי לידה. מעגל זה הוא חוט השני של מאמר זה.
מדוע חשובה הפרידה?
פרידה מההריון
בזמן הריון האישה נמצאת באופן קבוע במצב של שינוי תמידי ושל הימצאות באי-וודאות. גופה ונפשה משתנים ללא היכר ושליטה. אני מגדירה את ההריון 'שהות במצב כרוני של מעבר. תקופה זו יכולה להיחוות בקשת רחבה של רגשות ותחושות : מלאה בהתרגשות, חמימות, אהבה ומיניות וכן מלאה בזעם, תשישות, חרדה מוגברת, הדחקה ועוד.
אציג שתי חוויות קיצוניות תיאורטיות, לשם הדיון, יש נשים שמאד אוהבות ומאוהבות במצב ההריוני, מתחושותיו, מתופעותיו ומתוצאות הלוואי שלו. נשים אלה מרגישות שהן מלאות בנשיות, באושר ובתחושת שליחות. ההריון יכול להוות מפגש (אולי הראשון) עם גופה של האישה שבתוכה או מפגש ראשוני עם 'הנסיכה' שבתוכן.
לעומתן ישנן נשים שחוות את ההריון כדיכאוני או מכביד וחוות רגשות קשים מאד. נשים אלו מנסות להדחיק את העתיד הקרב שבו נולד תינוק, נולדת אמא, ונולדת סיטואציית חיים חדשה לחלוטין. רוב העיסוק של נשים אלה אינו מודע, אך הוא גובה זמן ואנרגיה רבים, הן לא מוכנות להרגיש או לגעת ברגשות שעולים מתוך ההריון. (מובן שחלוקה זו תיאורטית בלבד ונשים הריוניות חוות את ההריון בקשת רחבה של אופנים).
מתוך האמור לעיל לנשים מהקבוצה הראשונה חשוב לעבור תהליך של פרידה במהלך הריונן כי הסכנה טמונה בכמיהה עזה להישאר במקום ההריוני היפה, האסטטי, במקום המאוהב, הנסיכתי או במקום של 'האישה שבתוכי'. קבוצה זו נוטה להתעלם ממציאות של אישה טרוטת שינה עם עיגולים שחורים המעטרים את עיניה וגוף נפוח ודואב. עם הרגשה שתשומת לב מרבית מופנית לתינוק ולא אליה - לגופה ולרגשותיה. אם האישה רק תיגע ולו במעט במרחב של הפרידה מההיריון שלה היא תאפשר מקום פנימי לחוויה האחרת המגיעה. בקבוצה השנייה חשוב לעבור את תהליך הפרידה מההיריון כדי לתת יותר מקום למה שקיים הריון על תחושותיו, שינויי הגוף שהוא מביא, התחושות שהוא מייצר ובעיקר משמעויותיו. וכן על מנת להכין מרחב לחדש שמביא איתו המון חוסר וודאות, חוסר שינה, חוסר סדר ושליטה פנימי וחיצוני.
פרידה מעולם התוכן העכשווי
לקראת הלידה ניכרת חשיבות רבה לפרידה של היולדת העתידית מעולם התוכן העכשווי שלה בדרך שהיא בוחרת.
אם מדמים את עולם התוכן של אדם לעוגה ופורסים אותה לחתיכות, מגלים כמה פרוסות יש ואיזה מקום וחשיבות כל חתיכה מקבלת. תובנה והפנמה זו עוזרת להבין כמה החיים כמו שהם כעת, חשובים לה, כמה כל פרוסה משמעותית ותופסת מקום. אם נותנים מקום לתובנה זו להתעכל זמן מה, לאחר מכן אפשר לפרוס כל פרוסה לכמה חתיכות ואז אפשר לדמיין אם ואיך אפשר לחיות בלי פרוסה מסוימת או עם פרוסה מצומצמת יותר, או איך להתפשר על היעדרות מעשייה או שהייה בפרוסה זו למשך זמן מה.
זוהי מפה ראשונית שעוד עתידה להשתנות, אך היא תומכת באישה ההריונית בכך שהיא חווה בצורה מודעת את המתח בין התהליך של ההריון ושל 'שהות במצב כרוני של מעבר' לבין התפיסה הסטטית של חייה כעת. וכן עוזרת לה להחזיק את מה שחשוב ולאוורר את מה שלא חשוב. בנוסף, מפה זו עוזרת בהתמודדות אחרי הלידה כמייצגת משהו יציב שאפשר להישען עליו.
פניות לחדש
כדי להתפנות לדבר חדש רצוי להיפרד מהישן כדי שיהיה מעבר נקי ושהות יותר נוכחת בחדש.
אחת מהמטופלות שלי הגיעה אליי כי רצתה נואשות להיכנס להריון. היא מתפקדת כ'ילדה- הורית' (= כשהילד מתפקד כהורה כלפי הורה) במשפחה המקורית שלה. כלומר, דאגה לאחיה (מעל גיל 20) בכל הקשור לצרכים רפואיים וכן עבודה וכסף, ושימשה כנף נפשי מרכזי עבורו. לאחר כניסתה להריון היא סיפרה שאחד מהכלים הראשונים שעזרו לה בתהליך של כניסה להריון היה להבין, להתבונן ולהפנים את המצב ולאפשר למשהו אחר וחדש לקרות ולהתפנות אל עבר העתיד.
במהלך לידה, אישה זקוקה להמון משאבים : נפשיים, גופניים ומנטליים. מניסיוני הקליני, רצוי מאד שהאישה ההריונית תתפנה למרחב של הלידה. אחד הכלים שעוזרים לאישה להתחבר למשאבים או להתמלא מתוכם הוא הפרידה. הפרידה יכולה להוות קרש קפיצה וזרז למרחב הלידה. ככל שישנה הסכמה לחוות ולטעום ממרחב הפרידה, יתאפשר מרחב יותר משמעותי, מוגן ומלא במשאבים בלידה.
כדי לשרוד את החוויה החדשה והגדושה של הריון וקבלת רך נולד לזרועותיה, ליבה, גופה ונפשה של היולדת חשוב לקיים דיאלוג או מקום לפרידה. הפרידה מביאה מחד, ניחוח של אובדן וויתור ומאידך, הזדמנות לחוות משהו חדש, תחושות של ציפייה, התרגשות ושינוי. הפנמה נכונה ואמיתית של תהליך פרידה, מאפשרת ליולדת להיות בנוכחות רבה ומכילה יותר (עירות מודעת) בתהליך של קבלת התינוק.
השלכות אחרי לידה של חוסר התמודדות עם תהליך הפרידה
דרכים שונות לדרך התמודדות של נשים לאחר לידה.ישנן נשים אשר מתמודדות עם תקופת האימהות החדשה על ידי חזרה כמעט מיידית לעבודה, גם בצורה הפרקטית וגם בצורה של התייחסות פנימית. הן מתקשות להתאקלם לעובדה שהגיע אדם חדש למערכת, ילד נשים אחרות שוקעות בדיכאון מתפקד למחצה מתמשך. הן חוות קושי רגשי, בחיבור והתמסרות לעצמן ולתינוק. סוג אחר של נשים, הן המתמסרות בצורה טוטאלית לילד שלהן. מתקשות לראות את עצמן וצרכיהן, את בני זוגן ואת הצורך להתמודד עם חלקים אחרים בחייהן.
לכן, אני רוצה להדגיש שוב כי תהליך הפרידה כה חשוב. תהליך זה עוזר לנשים לחוות תנועה בין דרכי ההתמודדויות ולא רק דרך התמודדות. תהליך הפרידה בכללותו אף נותן פתח למשהו חדש אחר להופיע. כמו למצוא איזון מתאים לך ולתינוק, כמו למצוא מערכת תמיכה (משפחתית –חברתית) מפסיק טובה למצוא את האיזון. דרך התמודדות נוספת דרך חווית תהליך הפרידה היא החלטה לעשות שינוי מהותי עם חייהן האישיים והמקצועיים.
לסיכום, כמטפלת זכיתי ללוות נשים בתהליך הריוני ולאחר לידה. יחד (תוך קשר טיפולי) יכולנו להתבונן, להרגיש ולחוות את מכלול הרגשות, המצבים והתחושות (חרדות, התאהבות ועוד..) שההיריון ואחרי לידה מביאים עימם. כלל שניסיוני הקליני מתפתח ומתרחב, יותר ויותר ברור לי, כמה לטיפול, בפריון, בליווי הריוני ואחרי לידה יש מקום מכריע ביכולת ההכלה וחוויה של האישה בתקופות אלה. וזאת, כדי לאפשר לאישה ולעובר והתינוק להתפתח בכיוון צמחה וגדילה. תקופות מעבר אלה מצריכות מהאישה משאבים נפשיים אדירים (בדרך כלל האישה מבינה זאת לאחר כמה שנים אם היא מסכימה להתבונן בתהליכים שהיא עברה). שלא תמיד מערכת התמיכה יכולה לספק אותם או לתמוך ולתת משאבים או מרחב לתהליכים אלה.
